חדרה: מהגר”ש ביטון, רב העיר: נתקו קשר עם יהודה כהן, הממונה על המועצה הדתית

בשבוע שעבר, פקעה סבלנותו של רב העיר חדרה הגר”ש שמעון ביטון, הוא הורה לעובדי המועצה: נתקו כל קשר עם יהודה כהן, כמורשה החתימה הממונה על המועצה הדתית בחדרה מטעם המשרד לשירותי דת ◄ 7 חודשים בלבד חלפו מאז נכנס לתפקידו; נערמו הררי טענות על שולחנם של רב העיר והשר לשירותי דת

חדרה: מהגר”ש ביטון, רב העיר: נתקו קשר עם יהודה כהן, הממונה על המועצה הדתית

“אין לי ספק שאדם כזה, אינו ראוי לעמוד בשום מקום בארץ כאחראי על שירותי דת. מעיד אני שמים וארץ, שמעולם, בכל שנות כהונתי ברבנות, לא גיליתי אטימות לב והיעדר רגישות לדת, ליהדות ולעובדים, כמו הנ”ל” – על הפיסקה החריפה דלעיל, חתום לא אחר מהגר”ש שמעון ביטון – רבה של העיר חדרה, באחד ממכתבי התלונה החריפים ששיגר בזעזוע, נוכח החורבן חסר התקדים אותו מבצע, לכאורה, מורשה החתימה בשירותי הדת בעיר.

שבעה חודשים בלבד, עברו מאז מונה יהודה כהן לתפקידו, כמורשה החתימה של המועצה הדתית – מטעם המשרד לשירותי דת. אלא שהמינוי אשר הוגדר כ’מורשה חתימה’ ותו לא, מתורגם על ידי הממונה, כאילו הוא היו”ר בפועל.

החריקות במועצה הדתית חדרה, סימני השאלה, והתובנה, כי משהו בלתי תקין מתרחש, החלו כבר זמן קצר אחרי מינויו לתפקיד. עובד מחלקת העירובין האחראי על תחזוקת העירוב העירוני, פוטר למעשה מתפקידו, בנימוק, כי; “הולכים להפרטה ולחיסכון”, ואת מקומו בתפעול העירוב, ירשה; “חברה זכיינית”.

אלא שלמרבה הפלא, כך טוענים במועצה הדתית חדרה, בעל החברה החדשה, הינו ידידו ושכנו של מר כהן, שללא בושה, הגיש חשבוניות על “טיפול בעמודי העירוב”, על סך של 100,000 שקלים.

“אני מכיר כל עמוד ועמוד בעיר”, כותב עובד העירוב המפוטר; “לא ראיתי שום שינוי שמצריך דבר כזה. יתירה מכך, אני מכיר את העירוב ככף ידי, וגיליתי בו רשלנות אדירה כאילו אין מישהו מטפל בזה”.

◄ המקוואות נסגרות

אבל העירוב, היה רק ההתחלה. זמן קצר לאחר מכן, החלו להגיע אל רבני העיר, תלונות באשר למצב המקוואות בעיר. זה החל באי אספקת סולר לחימום, דבר שגרם למעשה לסגירת המקווה, בהיעדר אפשרות לחימום המים.

בהמשך גם הגיע המחסור למוצרי הניקוי, כאשר במקוואות, נעדרו חומרי ניקוי ונייר טואלט. תוצאת דגימות המים של משרד הבריאות לא איחרו לבוא, ודו”ח חמור על מצב התברואה, נשלח לממונה לרבני העיר.

וכאילו בכל זה לא די, נחתה גזירה חדשה על עובדי הטהרה; סגירה בשעה מוקדמת של המקוואות, תוך שלילת אפשרות לשעות נוספות לעובדים.

“נזדעזעתי עד מאוד לקרוא את מכתבן של העובדות”, כתב רב העיר חדרה, הגר”ש ביטון, אל ממונה; “הנה חדשים מקרוב באו, לא שיערום אבותינו, לקעקע את חומות הטהרה בעירנו ולהמציא חוקי רשע משל מי הטהרה הם סופרמרקט או מכירת סדקית…”.

המצב הקשה בו שרויה המועצה הדתית חדרה, בימים אלו, אינו נוגע רק למקוואות ולעירובין. במכתבי התלונה שנשלחו על ידי העובדים, הם מונים שורה ארוכה של שערוריות: פגיעה קשה בשכר העובדים – ללא כל הצדקה, אי תשלום ביטוחים, אי תשלום ביטוחי רכב, בלבול נוראי בהגדרות התפקיד של העובדים, תוהו ובוהו במחלקת הנישואין, הכנסת עובדים חדשים תוך פגיעה בותיקים, מערכת טלפונים מנותקת, ועוד ועוד.

ואם חשבתם, כי את כל הנ”ל, הספיק מר כהן לבצע בעבודה תכופה במועצה הדתית, הנה דיווחי העובדים על זמן שהייתו: “הנ”ל פוקד את מבנה המועצה הדתית מספר שעות בודדות בשבוע”.

◄ תכנית הבראה

בתוך כל הכאוס הזה, החל מר כהן – ככל הנראה, על דעת עצמו, להוביל את המועצה הדתית אל “תכנית הבראה”. אלא שהממונה, כך על פי מכתבו החד משמעי של מנכ”ל משרד הדתות, חסר כל סמכות בעניין. תפקידו הינו, מורשה חתימה, ותו לא.

אלא שמר כהן, מתעלם מההוראות הברורות בדבר הגדרת תפקידו, ועושה, כך לדברי עסקני העיר, במועצה הדתית כבתוך שלו.

ה”חיסכון” המדובר, אגב, נוגע לדברי העובדים רק לצרכי הקודש ולשכרם. ובעוד ידו האחת חותכת בסכין את צרכי הדת, ומטה לחמם של העובדים, שופכת ידו השנייה סכומי עתק על רכישת רהיטים, מחשבים, מזגנים ועוד, כולם – לדברי העובדים, נרכשו מידידיו של מר כהן.

במכתב התלונה ששלח רב העיר לשר ישי, מבכה הגר”ש ביטון את ההשקעה בת ארבעים השנים, היורדת עתה לטמיון תחת ידיו של יהודה כהן, כמורשה החתימה הממונה על המועצה הדתית בחדרה מטעם המשרד לשירותי דת; “ידועה לך העמל והיגיעה שהשקענו במשך קרוב לארבעים שנה יחד עם עמיתי הגר”ד ורנר, בהעמדת חומות הדת על תילה… ואילו לעבדים ולשפחות נמכרנו, החרשתי, אך מה אעשה שפעולותיו אלו מצטרפים אף למעשים אשר לא יעשון”.

“אבקש ממך”, כותב רב העיר הגר”ש ביטון; “להפסיק לאלתר מפגע רוחני זה, ולהסיר מעלינו את רוע הגזירה, ושיסיים הנ”ל מייד את תפקידו”.

פנינו למר יהודה כהן, כמורשה החתימה הממונה על המועצה הדתית בעיר חדרה מטעם המשרד לשירותי דת, בכדי לקבל את תגובתו לדברים, אולם הוא לא ראה צורך להגיב.

__________

*הכותב משה טיקוצ’ינסקי, נמנה על צוות עיתון “קול העיר-חדרה נתניה” בו מופיעה הכתבה.